קיום המצוה כשקונה השדה ע"י השליח

הכרתי ופלתי (סי' ס"א סק"ו) לאחר שמביא המנהג של היראים לשלוח שליח לקנות בהמה וליתן מתנות כהונה בעדם, כתב " ואני הייתי מסופק כיון דאיהו לא מצי עביד כי רחוק ממנו הדרך איך מצי שויא שליח וכמו כן דייקו התוס' בנזיר על הפרשת חלה". ביאור כוונתו, שמבואר בגמ' שאין דין שליחות בדבר שהמשלח אינו יכול לעשותו אין יכול למנות שליח במקומו, והתוס' בנזיר (דף י"ב ד"ה מ"ט) דנו שהאשה לא תוכל לשלוח שליח לעשות עיסה ולהפריש ממנה חלה מפני שהיא בעצמה עדיין אינה יכולה עכשיו להפריש החלה, וכתבו התוס' שכיון שהאשה יכולה לעשות עיסה ולהפריש לבדה יכולה מעכשיו לעשות שליח, ועפ"י זה תמה התומים שהאיש הנמצא בחו"ל שאין יכול לעשות מעשה זה של השחיטה, אין יכול גם למנות שליח שיעלה לא"י ויקנה בהמה וימסור המתנות כהונה במקומו.

ובשאלה זו עמד גם החיי אדם בספרו שערי צדק שם (בבינת אדם סק"א), לאחר שכתב שיכול לשלוח שליח שיקנה עבורו קרקע ויפריש בעדו תרומות ומעשרות, הקשה שלא שייך בזה שליחות מפני שאין המשלח יכול לעשותו לבדו, וכתב ליישב עפ"י דברי השיטמ"ק בנזיר שם שאם יכול להקנותו לשליח ויהיה שלו יוכל לעשותו, גם אם לא הקנהו יכול למנותו שליח על כך, ולפי"ז מתרץ שכיון שיכול להקנות את הקרקע לשליח ממילא יכול למנותו שליח על כך. (ויעוי' בהסכמת הגאון אב"ד קוטנא לספר שערי צדק מה שדן בדברי הבינת אדם).

ובשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי' כ"ה) הביא דברי הכרתי ופלתי וחולק עליו שאפשר לעשותו שליח וכתב כמה טעמים בדבר עי"ש.

ושמענו מגדולי ההוראה שליט"א שהקונה קרקע ע"י שליח כדי לקיים בה מצות שמיטה, גם לפי דעת הכריתי ופלתי מועיל לקיים המצוה בהידור גמור, שיש לחלק שהוא כתב כן בדבר שצריך למעשה השליח כדי לקיים את המצוה, שהשליח הוא שוחט את הבהמה ונותן המתנות כהונה לכהן, ובזה דן הכרתי ופלתי שאין יכול עתה לעשות שליח על קיום המצוה שהוא אינה יכול לעשותה, אבל בקונה שדה אין השליח עושה רק פעולת הקניה בשבילו, ויכול אדם למנות שליח לקנות עבורו שדה, ולאחר שהמשלח קנה את השדה הוא מקיים המצוה בעצמו ואין בזה שום חשש.

הפקר של שמיטה

מצוות שמיטה – טעמי המצווה

כמה טעמים הטעים בעל ספר החינוך (מצוה פד) למצוות השמיטה, והרי הם בלשונו הזהב: א. משרשי המצוה, לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש

זכות קיום מצוות שמיטה לברכת וצויתי את ברכתי

וצויתי את ברכתי – ברכת השמיטה

נאמר בתורה (ויקרא כה, כ–כא): 'וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת

מצות שמיטה כגורם לגלות וגאולה

ימי בין המצרים – כמיהה לגאולה השלמה בימי בין המצרים אלו נשאו משנאינו ראש ואומרים לכו ונכחידם ולא יזכר שם ישראל עוד. בתקופה קשה זו